האבא של אבות המזון 

האבא של אבות המזון
המודעות לתזונה הולכת וגוברת ואין היום כבר מישהו שלא מכיר את המושג "אבות המזון".
רובנו גם יכולים כבר לדקלם מהם אותם אבות מזון: חלבונים, שומנים ופחמימות(יש כאלה שכוללים
בתוך רשימה זו גם ויטמינים ומים).
מבין שלושת אבות המזון העיקריים, לאחד מהם אני נוטה לייחס חשיבות מרכזית ובעוד שלשלושתם
יש חשיבות מסויימת בגוף ותפקידים שונים, אין ספק שהם לא נוצרו שווים.
כאשר בוחנים את מכלול התפקידים בגוף והיכולות של הגוף שלנו, יש אב מזון אחד שעומד מעל כולם.
המלך של אבות המזון או האבא שלהם( מה שבעצם הופך אותו לסבא אבל אני סוטה מהעיקר)
הוא החלבון.
יש הרבה יתרונות לצריכת חלבון אבל מספיק להתייחס לעובדה שחלבון יכול להפוך בגוף שלנו
גם לשומן וגם לגלוקוז(פחמימות) בעוד שחלקים מסויימים של חלבון(8 חומצות אמינו) אנחנו חייבים
לצרוך כי אין לגוף איך לייצר אותם כדי להבין למה הוא שולט.
חלבון לבניית שריר:
עד לפני כמה שנים רוב התזונאים המומחים ושאר גאוני התזונה טענו שאין צורך ביותר מכמות מגוחכת
של 0.8 גרם חלבון עבור כל ק"ג של משקל גוף גם אם אתם ספורטאים שמעוניינים לבנות מסת שריר,
אנחנו הספורטאים כבר ידענו שיש צורך ביותר מכך. ואמנם לקח למדע כמה זמן להשיג אותנו אבל
עכשיו כבר ידוע שצריך יותר ותזונאים כבר ממליצים על צריכה של בין 1.2 ל2 גרם חלבון לק"ג.
לדעתי גם זה לא מספיק אבל לפחות הם מתקדמים בכיוון הנכון. אמנם זה עדיף על אותה צריכה מינימלית
אבל אני מוכן להתחייב שכאשר תגדילו את צריכת החלבון ל 3 גרם ובמתאמנים רציניים אפילו 4
תראו תוצאות הרבה יותר טובות.
לא רק למפתחי גוף וספורטאים:
כמובן שכמויות גדולות אלו מיועדות רק לספורטאי כח ומפתחי גוף מאוד רציניים אך גם האוכלוסיה
שאינה שואפת לשיאים חדשים תוכל לקבל תועלת מהעלאת צריכת החלבון לגרם עד גרם וחצי עבור
כל ק"ג של משקל גוף.
חלבון והרזיה:
חלבון הוא אחד החומרים שיש להם התרומה הכי גדולה להאצת חילוף החומרים וזאת בזכות תופעה
שנקראת אפקט תרמי של מזון שהיא בעצם כמות הקלוריות שנפלטות רק כדי לעכל מזון מסויים
וסך כל התהליכים שקורים בגוף לאחר אכילתו. בעוד ששומן ופחמימות גורמים לאפקט תרמי של
בין 4ל 6 אחוזים מסך הקלוריות שנאכלו, בחלבונים מדובר על בין 20 ל 30 גרם.
רק דמיינו מה צריכת חלבון בכל ארוחה יכולה לעשות לחילוף החומרים שלכם(זאת כאמור בתנאי
שאתם כהר אוכלים בצורה מסודרת ולא פעמיים ביום).
עוד יתרונות:
אנזימים, נוגדנים וחלק מההורמונים בגוף עשויים מחלבונים ולכן ניתן יהיה לראות שיפור בחלק מהתהליכים בגוף ולעיתים שיפור במערכת החיסונית ובהרגשה הכללית.
חלבון מן החי יקח קצת יותר זמן להתעכל מאשר פחמימות ולכן תורם לתחושת שובע.
חלבון וגיל הזהב:
חלבון חשוב מאוד גם לאוכלוסיה המבוגרת. ידוע שהחל מגיל 25 אדם לא פעיל מאבד כל שנה
כרבע קילו מסת שריר, ומחקרים מראים שהחל מגיל 35 זה כבר מתקרב לחצי ק"ג.
צריכת חלבון בכמות מסויימת בגילל הזהב, בשילוב עם פעילות גופנית נכונה, תעשה פלאים כדי לשמור
על אותם שרירים וכתוצאה מכך לשמור על תפקוד נורמלי ורמת חיים.
מיתוסים לגבי חלבון:
לסיום ארצה רק להפריך שני מיתוסים נפוצים מאוד בקשר לחלבון.
הראשון הוא שהגוף יכול לעבד רק 30 גר חלבון בכל ארוחה. זוהי שטות שאין כמוה שאני משער שהתחילה בגלל שהתפריט הממוצע לאדם שרוצה לעלות מסת שריר והוא בעל משקל נורמלי
כלל 6 ארוחות עם 30 גרם חלבון כל אחת(זוהי רק השערה שלי לגבהי איך התחילה שטות זו).
היכולת לעכל חלבון תלויה בהרבה פקטורים כמו משקל, מסת שריר,גיל, מצב מערכת העיכול
תפקוד הלבלב וכו'. לכלול את כל האוכלוסיה תחת אותה הגדרה זה מטופש כמו להגיד שכולנו
בלונדינים , עיניים כחולות בגובה מטר שבעים וחמש.
יש כאלה יוכלו לצרוך פחות מ 30 ויש כאלה שיוכלו הרבה יותר. מפתחי גוף וספורטאים מסויימים לפעמים מגיעים גם ל100 גרם בארוחה אחת(זאת לא טעות דפוס).
המיתוס השני הוא שחלבון בכמות גבוהה פוגע בכליות. שוב מדובר שטענה שהגיעו אליה בהגיון הפוך
ושגוי. מכיוון שבמחלות כליתיות מסויימות יש צורך להגביל את צריכת החלבון טוענים שחלבון
פוגע בכליות. במחקרים שנעשו עד כה באוכלוסיה בריאה הגיעו כבר לצריכת חלבון של 4 גרם עבור
כל ק"ג של משקל גוף במשך שנה ולא נראו נזקים או תופעות לוואי.
לטעון שחלבון פוגע בכליות יהיה כמו להסיק שבגלל שחולי סכרת צריכים להגביל כמות פחמימות אז פחמימות גורמות לסכרת מה שכמובן מגוחך.

נסו לבדוק איך אתם משלבים מנת חלבון בכל ארוחה שלכם ומגיעים לכמות הרצויה לכם.